מאז הקמתה בשנת 1983, המשימה של קרן סלטי מבוססת על חזונו של מייסדה ד"ר יהושע סלים סלטי; שמטרתה לקיים, לחזק ולשמור על שימור התרבות והמורשת של השפה היהודית הספרדית (לאדינו) ולטפח את מנהיגי המחר.
הקרן שמה לה למטרה להציע עתיד טוב יותר לצעירים בישראל, להעניק להם סיוע כלכלי במהלך לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה על מנת לעורר בהם השראה להגיע לרמות השכלה והישגיות גבוהות.
הקרן תומכת במכון סלטי לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר אילן, שנוסד לראשונה כמרכז ב-2003.
המכון הוא מרכז דינמי מיוחד של לימודים אקדמיים הקשורים לשפה ותרבות בלדינו, כמו גם פעילויות מקומיות ובינלאומיות.
מכון סלטי מאפשר לאקדמאים, חוקרים וסטודנטים מקומיים ובינלאומיים להמשיך במחקר אקדמי מעמיק על הלאדינו תוך הבטחת הקהילה המתעניינת בכלל, את האפשרות לעסוק בלדינו באמצעות תוכניות הסברה שונות
חברי ההנהלה של קרן סלטי
עו״ד ניר בר
פרופסור שמואל רפאל
עו״ד שלומית ארליך
מר איתן פיליבה
גב׳ מירב קורן בארי
גב׳ אירנה קרסנר
מזכירת הקרן
רונן גמליאל
מבקר- רו"ח
דייר דב הכהן
יוסי בן אלטבט
רו"ח
עו״ד אהוד אסא
לינה פיליבה
"אני זוכר בבהירות את שמחתו של אבי למשמע ההכרזה על הניצחון. הוא היה נרגש מאד מהעתיד הצפוי לקהילה היהודית הגדולה של טורקיה, כשמונים אלף נפש, ששרדה את זוועות הנאצים. בו זמנית, הוא התאבל על אובדן רוב רובה של יהדות הבלקן והיהודים דוברי הלדינו שנספו במחנות הריכוז. הוא תהה אם שפת הלדינו תישמע אי פעם שוב במדינות הבלקן," אומר סלטי. "כשהתבגרתי, החלטתי לעשות כל שביכולתי כדי שהלדינו תמשיך להתקיים".
מרכז נעימה ויהושע סלטי לחקר הלאדינו לשימור תרבות הלאדינו והספרדית הוקם במסגרת אוניברסיטת בר אילן (BIU) בשנת 2003. עם פעילויות פוריות ומחקרים נוספים, המרכז התקדם למכון במהלך השנים. מכון סלטי לחקר הלאדינו הוא כיום מרכז מוכר ומכובד של ידע בלאדינו שהוקם במסגרת הפקולטה למדעי היהדות של אוניברסיטת בר אילן
מנהל המכון כיום הוא ד"ר דב הכהן. המנהל המייסד פרופ' שמואל רפאל, שעמד בראש 20 שנה הוא כיום דיקן הפקולטה למדעי היהדות
עם לימודי תואר שני ודוקטורט, כמו גם אירוח חוקרים פוסט-דוקטורנטים, ארגון כנסים ושיתופי פעולה עם אוניברסיטאות אירופאיות ואמריקאיות, וספריית מחקר מודרנית, מכון סלטי שם את לאדינו על המפה האקדמית
מכון משמש כמרכז מפגש לחוקרים ישראלים ובינלאומיים, ומהווה בית לדור חדש של חוקרים צעירים המבקשים לתרום לחקר הלדינו ותרבותה. החשוב ביותר; פעילות ההסברה שלה, קורסים מקבילים מתמשכים שאינם אקדמיים, והמספר ההולך וגדל של עבודות של חוקרים ואנשי אקדמיה, הגבירו את המודעות הציבורית ללדינו.
